מהי פיגמנטציה?
כשמדברים על פיגמנטציה, מתכוונים בדרך כלל להיפר פיגמנטציה וגוון בלתי אחיד של העור.
קיימת גם פיגמנטציה נדירה יותר על רק היפו, והיא מופיעה בתור כתמים בהירים או לבנים הנגרמים כתוצאה לחוסר בייצור מלנין.
היפו פיגמנטציה יכולה להופיע על רקע מחלה אוטואימונית הנקראת וטיליגו. מחלה זו פוגעת בתאים המלנוציטים וביכולתם לייצר מלנין. שכיחה בקצות הידיים, סביב עיניים ופה. חשיפה לשמש עשויה להחמיר מצב זה אף על שאין לשמש קשר ישיר והשפעה על המחלה. בהרת או היפו פיגמנטציה יכולה להופיע כתוצאה לטראומה או שימוש בתרופות.
היות והפיגמנט הכי נפוץ בעור הוא מלנין, בעל גוון חום אדמדם בהיר או חום כהה יותר, ברוב המקרים הפיגמנטציה מתבטאת בהופעת כתמים חומים וכהים ביחס לגוון הטבעי של העור באזור הפנים או באזורים שונים בגוף.
מלנין הוא פולי גווינון – מולקולה בעלת קשרים כפולים מוצמדים, אשר מהווה מערכת המאפשרת בליעת אור בטווח רחב של אורכי גל.
המלנין מצוי בעיקר בעור, אך גם בעיניים ובשיער. מלנין בולע קרינה באורכי גל קצרים (UVA/UVB) ובכך הוא מגן על ה DNA מפני נזקי הקרינה והשפעתה עליו. העברת הקרינה דרך הגוף עשויה לגרום להיווצרות מוטציות והצטברות רדיקלים חופשיים.
בזמן חשיפה לאור השמש, המלנוציטים מפרישים יותר מלנין במטרה להגן על הגוף, ובכך הם הופכים את העור לשחום וכהה יותר.
קיימים שני סוגי מלנין, פיאומלנין, המלנין השולט יותר, צבעו חום כהה-שחור. ואאומלנין אשר צבעו חום בהיר הנובע מצהוב-אדום, מאפיין עורות ג'נג'ים. לכולנו יש את שני סוגי המלנין במינונים שונים וזה מה שיוצר את הבדלי הגוונים בין האנשים כאשר הדבר מושפע מגורמים גנטיים וסביבתיים שונים.
נמשים ושומות הם הצטברות מלנין. עיניים כחולות ושיער בלונדיני למשל הם תוצאה של ריכוז מלנין נמוך.
המלנין הנו חומר שאינו מסיס במים, תכונה זו מהווה אחת הסיבות למורכבות הטיפול בהסרת פיגמנטציה.
סוגי פיגמנטציה:
פיגמנטציה עודפת יכולה לנבוע מסיבות רבות ושונות ולכן השלב הראשון בטיפול הוא קביעת אבחנה נכונה.
פיגמנטציה יכולה להופיע כביטוי לגורמים שונים ורבים:
- נטייה גנטית
- חשיפה מופרזת לשמש
- נטילת תרופות נוגדי אפלפסיה
- נטילת תרופות לדיכוי תאים סרטניים לאחר מחלה
- תרופות אחרות
- כשל חיסוני על רקע מחלות אוטואימוניות ומחלות נספות שונות, תוצאה על רקע הורמונלי
- ביטוי לטראומה או תהליך דלקתי או פוסט דלקתי בעור
- בעיות בריאות וחומציות של הגוף
- שימוש במוצרי טיפוח היוצרים גירוי מוגבר ליצירת מלנין בעור, ועוד..
מלזמה/קלואזמה (MELASMA) או פיגמנטציה הורמונלית:
מופיעה לרב בנשים בגיל הפוריות 20-40. היא מופיעה במרכז הפנים בצורת “פרפר”- מעל השפה העליונה, אזור הלחיים, גשר האף ומרכז המצח. לא תמיד כל האזורים מעורבים באותה החומרה. המקור של מלזמה הוא יצירת יתר קבועה ומתמדת של מלנין בתגובה לתהליכים הורמונליים בזמן הריון והנקה. מלזמה מתבהרת ומתמתנת בגיל המינפאוז. היא קשורה להיפו תאיירואיד (היפו פעילות של בלוטות התריס) ונפוצה יותר בעורות כהים.
יותר מ 300 גנים מעורבים בשינויים המתרחשים במלזמה.
מלזמה מערבת את האפידרמיס והדרמיס בעור ומרכיבים שונים בהם.
המלנוציטים יותר פעילים ומפותחים במלזמה, הם גם מושפעים משיבוש בפיברובלסטים אשר גורם לייצור מוגבר של גורמי גדילה כמו גם ייצור יתר של מלנין ןמלנוזומים.
פתרון בעיות פיגמנטציה על רקע מלזמה עומד על כ 30% לפי ה FDA.
מלזמה הינה תוצאה המערבת לרב מספר תופעות בו זמנית, היא אפדרמאלית, באזל ממברינית ודרמאלית, ומשם המורכבות במציאת פתרונות, חלק מהתופעות המוכרות הן:
- ייצור יתר של מלנין ע"י המלנוציט.
- עודף בתאי מאסט וייצור היסטמין כתגובה אלרגית או דלקתית בעור.
- תהליך דלקתי או אלרגי בעור גורם ליצירה מוגברת של כלי דם. מלזמה על רקע ריבוי כלי דם נקראת מלזמה ווסקולרית.
- פגיעה במחסום התת עורי ושלמותו, פגמים אלו גורמים לנדידת ושקיעת חומרים מהאפידרמיס אל הדרמיס.
- סולר אלסטוזיס, סיבי אלסטין ניזוקים ושבורים בעלי מבנים משובשים.
- ריבוי תאים אינדוטליים, אינדוטילין מגרה את המלנוציט לייצור מוגבר של מלנין.
פיגמנטציה פוסט דלקתית:
מופיעה בצורת כתמים כהים או חומים לאחר טראומה לעור כתוצאה מפגיעה מכל סוג:
דלקת עור כולל דלקת על רקע אקנה, כוויה, פציעה מטיפולים מורכבים אשר מעורבת בהם פציעה מבוקרת כמו פלזמה, לייזר, IPL , פילינגים. תופעה זו מופיעה בדרך כלל בגברים ונשים, בעלי גוון עור כהה יחסית. צורת הפיגמנטציה קשורה לצורת הטראומה- כתמים, פסים וכו’. המקור של פיגמנטציה זו היא יצירת יתר של פיגמנט בתהליך ריפוי פצע לרב אצל אנשים כהי עור.
כתמי שמש:
מופיעים בצורת כתמים חומים באזורי עור חשופים לשמש באנשים בעלי גוון עור בהיר יחסית, כביטוי של נזקי שמש בגיל צעיר. כתמי שמש מופיעים בעור הפנים, ידיים וקרקפת בגברים ונשים. הבסיס לכתמי שמש הוא שינוי במבנה העור לצד יצירת יתר של מלנין.
פיגמנטציה מעורבת:
סוגי פיגמנטציה שונים יכולים להופיע יחד, למשל מלזמה וכתמי שמש בעור הפנים.
איך אפשר לטפל בפיגמנטציה?
הטיפול בפיגמנטציה תלוי באבחנה. אבל בכל סוגי הפיגמנטציה הצלחת הטיפול תלויה גם בהימנעות מחשיפה לשמש.
קיימים סוגי טיפול רבים ואמצעים שונים לטיפול בפיגמנטציה. לעיתים מדובר במכשור ותרופות הניתנים על ידי רופא מומחה בלבד וחלקם מכשור מתקדם ושילוב של תכשירים ביוטכנולוגים הנמצאים בקליניקות לאסתטיקה מתקדמת, המובילות בתחומן.
אופציות הטיפול המוכרות:
- קרם הבהרה רפואי או לא רפואי, על בסיס רטין A. הרפואי רטין A והידרוקינון. הידרוקינון שובר את התהליך של יצירת המלנין. רטין A מתקשר עם התא במהלך יצירתו ופוקד אותו להתפתח באופן תקין ובכך הוא משפיע על יצירת רקמה תקינה אף ע"פ נזקי השמש והגיל. שימוש מופרז ברטינואידים גורם ליובש וחספוס כמו גם גירוי בעור. בנוסף, שימוש מופרז בהידרוקינון גורם לאפרת העור. ולכן אני אישית מעדיפה טיפוול בתכשירים ידידותיים ובטוחים גם אם התהליך מתמשך יותר זמן, בטווח הרחוק התוצאות המתקבלות בטוחות ויפות לעין.
- קרני לייזר מסוג PDL (מכשור רפואי בלבד) מטפלים בחלק השטחי של העור, הם סוגרים את המעברים הווסקולרים בקופרוזים וכלי דם זעירים ומשביתים את הפעילות של התאים האינדוטליים ובכך עוצרים יצירת כלי דם מוגברת הגורמת להזנה מלנוצטים וייצור מופרז של מלנין באופן עקיף.
- פיקו סקנד לייזר (מכשור רפואי בלבד) יודע לפרק מלנין שנוצר באיפדרמיס או בדרמיס.
- גלי רדיו מולטי פולרים גורמים לתנודות בשכבה הבזאלית ובכך הם גורמים לאיחוי הקרעים והשברים בשכבה הבזאלית.
- גלי רדיו פרקשיונלים, גורמים להתחדשות העור. הפציעה האבלטיבית המבוקרת צורבת את שכבות האפידרמיס המאכסנות את המלנין, ובכך לפירוקו ונשירתו יחד עם שאר שכבות שהעור משיל מעליו ומחליף בתאים חדשים. תהליך טיפול מבוקר זה עשוי לתת תוצאות יפות לעין ומשביעות רצון.
- פלזמה/פלזסמה/ פיברובלסט, עוד טכנולוגיה אדירה שמניעה את העור להתחדשות ובניה על ידי פציעה אבלטיבית מבוקרת. בתהליך ההחלמה מוחלף כמעט כל האפידירמיס על כל שכבותיו. הטיפול נותן מענה ניכר בהבהרה אך גם במיצוק והידוק העור.
טיפולים נוספים משולבים, טיפול תרופתי
טופיקלי הפועלים על מנגנונים שונים בעור:
היקסא קפרון (שם מסחרי)/טראניקסמיק אסיד:
תרופה הניתנת בנטילה פומית. נגזרת של חומצת אמינו ליזין, פועלת על דיכוי המעבר של פלזמנוגן לפלזמין ובכך מונעת איבוד דם. התרופה ניתנת לבליעה בחדרי ניתוח, במטרה לעצירת דימום. היא מומלצת לטיפול של כ 3 חודשים במטרה להורדת כתמי מלנין ושטפי דם. טיפול תרופתי מהסוג הנ"ל מוריד ריכוז תאי מאסט ומפחית תאי דם ברקמה, מאיץ ריפוי הממברנה הבזאלית והאיחוי שלה ובכך מונע שקיעת חומרים מהאפידרמיס לדרמיס. הטיפול התרופתי עשוי להוות בעיה אצל חלק מהאוכלוסייה, הוא עשוי להעלות רמת DVT אשר יכול להפוך לתסחיף היפר קרשיות.
טראניקסמיק אסיד בריכוז של 4% במשחה/קרם, לשימוש חיצוני, נותן תוצאות זהות לטיפול בידרוקינון באותם הריכוזים וזאת ללא מגבלת אקלים או עונות שנה בשונה מהידרוקינון שאינו מתאים לטיפול בעונות החמות. הקרם יעיל וחיוני כחלק מטיפול בטוח בפגמנטציה.
מטימזון, או בשמו המסחרי מרקפטיזול, תרופה פומית שמטפלת בהיפר פעילות של בלוטת התריס ונמצאה כיעילה ובטוחה לטיפול בפעילות אינזימתית ולהורדת כתמי מלזמה ופיגמנטציה, בשימוש חיצוני בריכוז של 5%. בשונה מהידרוקינון שגם לו יש יכולת פעילות אנזימתית הנעשית ע"י הרס תאים מלנוציטים.
אפרנואיד, משמש כאנטגוניס לאיפראנאז ( אינזים שיודע לפרק את המחסום האפדרמאלי) ועוצר את פעילותו ובכך מאפשר למחסום האפדרמאלי זמן להשתקם. אפרנואיד הוא נגזרת של אפירין, שניהם נמצאים בעור כחלק ממרכיביו, בעלי תפקיד בקרשיות הדם, והם נפגעים כתוצאה לשימוש בחומרים כימיים שונים או חשיפה ממושכת לשמש. ירידה בשני המרכיבים הללו גורמת לעלייה ברמת האינזים איפראנאז.
טסטיאמין, חומר נוגד חמצון הנמצא באופן טבעי כחלק ממרכיבי התא. ניתן כיעיל לטיפול פגמנטציה כולל מלזמה בטיפול חיצוני בריכוז של 5%.
ציסטיאמין, לשימוש חיצוני, פועל בדומה לפרימטוזול והידרקינון, השימוש בו בטוח כולל בתנאי שמש וחום. נמצא כיעיל בהפחתת כתמי מלזמה.
סלימרין, חומר צמחי שנמצא כיעיל בטיפול בפיגמנטציה כולל מלזמה. סלימרין החומר המצוי בגדילן המצוי הקוצני(שבטבט). ריכוזים של 1-2% של החומר הפעיל בצמח בתוך משחה מראים יעילות בהעברת כתמי מלזמה. אין הבדל משמעותי בתוצאות הטיפול בו לעומת הידרוקינון בריכוז 4%. השימוש בסלימרין בטוח בכל ימות השנה.
שימוש בתכשירים ופילינגים, על בסיס חומצות או תרכובות שונות
שימוש בתכשירים ופילינגים, על בסיס חומצות או תרכובות שונות המכילות פיפטידים בעלי תפקיד מוגדר נותנים מענה אדיר לבעיות פגמנטציה רבות. אמנה חלק מהחומצות להיכרות כללית.
- נגזרות וטמין C הגורמות לאפקט הבהרה ותיקון פגמי עור לצד היותם נוגדי חימצון.
- רטנואידים למיניהם, נגזרות של וטמין A , משפיעים על הדרמיס וגורמים להתחדשות ותיקון ברמת ייצור התא וטשטוש קמטים וקמטוטים.
- גליקולית- מתאימה לעור רגיל, שמן ומעורב. מופקת מקנה סוכר וסלק או בתנאי מעבדה באופן סנטיטי.
- מאלית- נוגדת זהומים וחיידקים, מתאימה גם לעורות אקנטיים. מפחיתה פגמנטציה. מופקת מפירות.
- צטרית- עלולה לגרות את העור, בעלת תכונות קילוף בריכוזים גבוהים, מופקת מהדרים. מורידה את ה PH של העור.
- מנדלית- מתאימה לעורות רגישים. מופקת משקדים.
- קוז'ית - מתאימה לטיפול בפגמנטציה ונזקי שמש, מופקת מפטריות.
- לקטית- מתאימה לעור יבש, טובה לקילוף עדין, מופקת מחלב.
אלה שומרים על רמת הלחות בעור ומגבירות ייצור צירמידים אשר שומרים אותו לח ובריא יותר כמו כן הן משפיעות על ייצור סיבי קולגן ושאר מרכיבים.
חומצות ביטא הידרוקסי – מבוססות שומן ולכן יכולתה לחדור לעומק העור.
המוכרת לנו היא:
החומצה הסליצילית – נגזרת של אספירין והיא מתפקדת כאנטי דלקתית בעור. נמצאה כיעילה בהפחתת כתמי פיגמנטציה.
חומצות נוספות שנימצאות בשימושים קוסמטיים:
- אזלאית - נוגדת דלקת, זיהומים וחיידקים, מטפלת באדמומיות, מרגיעה עור מגורה, מעודדת חידוש תאי העור, מעדנת כתמי פגמנטציה. מתאימה לעור אקנטי ורוזיציאה. מופקת מגרעינים, דגנים ושמרים.
- טרטרית - נגזרת די הידרוקסית של חומצה סוקסינית. בודדה לראשונה מאשלגן טרטרט. זו היא חומצה אורגנית בעלת מראה גבישי לבן, מופיעה בצמחים רבים ביניהם ענבים, בננות, תמר הינדי והיא אחת העיקריות ביין. נחשבת לנוגדת חמצון.
- פירובית/פירוביט - חומצה זו בעלת חשיבות עליונה בכל הייצורים החיים. זו היא חומצת קיטו, חומצה קרבוקסילית המכילה קבוצות קרבוקסיל וקרבוניל. החומצה משתתפת בתהליכים מטבוליים רבים בכל התאים. החומצה היא התוצר הסופי של תהליך הגליקוליזה. הינה מולקולת גלוקוז אחת בעלת 6 פחמנים. מתפרקת בתהליך המטבולי לשתי מולקולות ובכך היא משחררת אנרגיה לתא בביצוע פעולויותיו השוטפות. היא חשובה במעגל קרבס – המסלול המטבולי המשמש להפקת אנרגיה. היא חשובה בתהליך החידוש והריפוי של התאים.
הטיפול בפיגמנטציה פוסט דלקתית דומה לטיפול במלזמה:
במקרה של כתמי שמש, הטיפול יכול לכלול פילינג בינוני או טכנולוגיות שונות ספציפיות לכתמים. במקרים אלה יש להיערך לשבוע החלמה בבית. מכל הפיגמנטציות, מלזמה נחשבת לעקשנית ביותר לטיפול. זאת משום, שמלזמה היא תופעה כרונית שדורשת טיפול מתמשך ולא חד פעמי. לאחר הסרת הפיגמנטציה, חשוב להמשיך בטיפול תחזוקה מונע עד גיל המנופאוזה, שאז רמת ההורמונים יורדת באופן עצמוני ובעיית המלזמה מתמתנת לרוב.